<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' גיטין פ"ה</h1>
<h2>דף יח.</h2>
שליח הגט שהניח המגרש חולה, או זקן, או הוא בעיר שהקיפה מצור, או הוא בספינה מיטרפת בים, או יוצא לידון, נותנו בחזקת שהוא קיים והיא מגורשת. אבל הניחו גוסס, או בעיר שכבשה גייס והובקעה, וספינה שאבדה בים, ויוצא ליהרג מבית דין של גוים, וגררו חיה, או שטפו נהר, או נפלה עליו מפולת, ספק מגורשת, שנותנין עליו חומרי חיים וחומרי מתים. ואם נודע שמת הבעל קודם הגעת גט לידה אינו גט.
<h2>דף כא:</h2>
המוסר מודעה על הגט, שאמר בפני שנים, גט שאני כותב בטל הוא, או אמר, כל גט שיכתוב לי פלוני בטל, או, כל גט שאכתוב מהיום עד ה' שנה, או מה שאכתוב לפלונית אשתי בטל וכל דבר שאבטל מודעא זו הוי בטל, וכתב אחרי כן ונתן, אפילו בטל המודעא קודם כתיבת הגט, ונתנו לה, הגט בטל. ותקנת דבר זה, שיאמרו לו עדיו קודם, אמור בפנינו, שכל הדברים שמסרת שגורמין כשיתקיימו אותן הדברים לבטל גט זה הרי הן בטלים, והוא אומר, הן. ואחר אומר להם לכתוב ולחתום וליתן לה ולא יניחוהו לילך עד שיגיע גט לידה, שלא יצא ויבטלנו. וכתב רבינו ברוך, (שרשא') [בשאמר] לסופ' (ו)כתוב, לעדים לחתום, לא יכול לבטלו שלא בפניהם. ואם קודם שנגמר הגט או אחר שנגמר בטלו הבעל בפניהם אם אין מועיל בטול מודעא. אמנם השולח גט ואשתו במקום אחר, דקיימא לן הלכה כרבי [גיטין ל"ג ע"ב] דאמר, שיכול לבטל השליח שלא בפניו, נכון להשביע הבעל שלא יבטלנו. ואין המוסר מודעא והמבטל מודעא צריך קניין. ומכין מרדות על המבטל גט בפני שנים כיון ששלחו, או מוסר מודעא, שגורם ממזרות בישראל שעושה אותה אשת איש ולא תדע ותנשא בו. אין חוששין למביא גט לאשה או לבעל שגרש בעצמו שמא בטל הגט או מסר מודעא, אך תנשא ואם יוודע אחרי כן שביטל או מסר מודעא, תצא והוולד ממזר. וכן פסק הר"ר יעקב מקינון.
גט ביד השליח [ובטל הגט] חוזר ומגרש בו כשירצה, שלא בטל רק השליחות ולא הגט, אם לא פירש, גט ששלחתי בידך הוי בטל מלהיות גט, שאז לא יגרש בו. ואם הוא ביד הבעל ואמר, גט זה בטל הוא, הרי לא יגרש בו לעולם.
